בסדרת מחקרים שנערכו על ידי סטודנטיות לתואר שני בייעוץ חינוכי בהנחייתה של ד"ר רובין, נבחנו היבטים מגוונים של הטיפול מרחוק בתקופת הקורונה. בתקופת הקורונה היינו עדים לעלייה בשימוש בטכנולוגיות למטרות טיפול וייעוץ מרחוק, ויש המתארים את משבר הקורונה כ"זרז אבולוציוני" להתפתחויות בייעוץ ובטיפול באופן מקוון.

יש לציין, כי הטיפול המקוון איננו דבר חדש. מקורו בתקשורת מרחוק עם מטופלים, המתועד כבר בעבודתו של פרויד. שירותי עזרה ראשונה נפשית באמצעות הטלפון מדווחים כבר בשנות החמישים, ייעוץ באמצעות ווידאו משנות השישים, וטיפול מקוון באמצעות האינטרנט החל משנות התשעים עם כניסתו של האינטרנט לחיינו. עם העלייה בשימוש בטכנולוגיות בחיינו, אך סביר לצפות לעלייה משמעותית בשימוש בטכנולוגיות למטרות טיפול וייעוץ.

מחקרים מעידים על עמדה חיובית כלפי טיפול מקוון, ועל יעילות הטיפול מרחוק. יעילות הטיפול נמצאה במחקרים תלויה במאפייני המטופל, המטפל ותהליך הטיפול. במשתנים הקשורים במטופל נמנים בין היתר, היכולת להתמדה והתגברות על התנגדות לשינוי. משתנים של המטפל כוללים מיומנויות מקצועית, מחויבות, קבלה, יכולת להגדרת התהליך וגבולותיו. יעילות הטיפול נמדדת בכלים סובייקטיביים כגון החוויה של הטיפול, וכן בכלים למדידת הפחתת הסימפטומים.

ממצאי המחקרים בהנחייתה של ד"ר רובין מלמדים על הבדלים בעמדות בין אבות לאימהות ובין מגזרים, כלפי טיפול מרחוק. עוד ניתן ללמוד מהם, כי טיפול מרחוק נמצא ככזה המאפשר נוחות וגמישות וכן שמירה על פרטיות ברמה גבוהה. בנוסף, הטיפול מרחוק נותן מענה למחסור במטפלים. בין הגורמים המונעים פניה לטיפול, קיים המחסור במטפלים טובים הזמינים לטיפול. מחסור זה גורם להפחתת התחרות ולתעריפי מחירים גבוהים, וכן לקושי למצוא מטפל בהתראה יחסית קצרה ובמיקום נוח עבור המטופל, דבר העלול להוביל מטופלים לדחות ואף לוותר על הטיפול.

ממצאי מחקרים בנושא שהוצגו על ידי ד"ר רובין בכנס אודות חדשנות בפסיכולוגיה בפורטוגל, מעידים על אתגרים שחוו מטפלים עם המעבר המהיר לטיפול מרחוק בתקופת הקורונה, ועל חיוניותה של הכשרה מקצועית מתאימה.